נכות שמיעה עלולה להיגרם עקב נזקי שמיעה שונים, כגון ירידה בשמיעה וטינטון- צפצופים באוזניים. ליקוי שמיעה עלול להיגרם כתוצאה מפגם מולד, כתוצאה ממחלה או כתוצאה מחשיפה למקורות רעש מזיקים.
פגיעה בשמיעה כתוצאה מרעש, יכולה להתרחש במקומות עבודה בעלי רעשים תמידיים חזקים, כמו מפעלים, מסגריות, נגריות ומוסכים וכן ייתכנו גם נזקי שמיעה כתוצאה משהייה במקום בו רמת הרעש מתחלפת, לדוגמה מועדונים או דיסקוטקים.
הגשת תביעה לביטוח לאומי
פגיעה בשמיעה – מחלת מקצוע: כאשר העובד ששמיעתו נפגעה במהלך עבודתו, מגיש בקשת תביעה לביטוח לאומי ולמעסיקו, בגין נכות שמיעה, עליו להוכיח את רמות הרעש שהוא נחשף אליהן במהלך עבודתו והן שגרמו לו לנזקי השמיעה. ישנן רמות רעש מקובלות שנקבעו בחוק תקנות העבודה, אשר נחשבות כמזיקות.
תביעתו של העובד לנכות שמיעה תידחה ולא ידונו כלל בנזקי השמיעה שנגרמו לו, במידה והוא לא יצליח להוכיח כי תנאי עבודתו כללו שהייה בתנאי רעש מזיק. עובד שלא מעוניין בדחיית תביעתו, יוכל ליזום בעצמו בדיקות במקום העבודה, על מנת שיוכל להוכיח את רמות הרעש בהן עבד.
סוגי נכות שמיעה
- נכות בעקבות ירידת שמיעה – הנכות תיקבע על פי מידת הירידה באיכות השמיעה בשתי האוזניים ביחד. במידה וכושר השמיעה ירד ב- 20 דציבלים לפחות, תהיה הכרה בפגיעה בשמיעה. ליקוי שמיעה נקבע בהתאם לבדיקת שמיעה, ולפעמים יש צורך גם בעריכת בדיקת ברה – BERA.
- נכות בעקבות טינטון- בעיית טינטון עלולה להיגרם בעקבות חשיפה ממושכת, של שנים רבות לרעשים מזיקים אשר גורמים, בסופו של דבר, לפגיעה בשמיעה. עבור טינטון- כלומר צפצופים תמידיים וקבועים באוזניים, ניתנת נכות רפואית, בגין שמיעה בשיעור של 10%. במידה והטינטון אינו תמידי, האדם הסובל ממנו יקבל 0% נכות רפואית.
את קיומו של הטינטון קשה מאוד להסיק, מכיוון שלא קיימת עדיין בדיקה אובייקטיבית לקביעת קיום הטינטון. הרופאים נעזרים בבדיקות שמיעה, כולל בדיקת BERA, אך נותנים משקל גם למהימנות התובע הנפגע, בתלונותיו.
טינטון – נכות שמיעה
בשל העובדה כי לא ניתן לבדוק בוודאות את קיומו של הטינטון ואת מידת עוצמתו, קיים חשש לכך שהמתלוננים יביימו את תלונותיהם. על כן חוק הביטוח הלאומי קבע כמה תנאים מצטברים לצורך הכרה בבעיית הטינטון כנכות שמיעה, הנובעת מחשיפה לרעש מזיק. רק במידה וכל התנאים מתקיימים, המוסד לביטוח לאומי יכיר בבעיית הטינטון כ"פגיעה מעבודה" והתובע יקבל אחוזי נכות.
רשימת התנאים:
- התובע נחשף במקום עבודתו ובמהלכה לרעשים מתמשכים, אשר עוברים את הרמות המותרות כפי שכתוב בפקודת הבטיחות בעבודה.
- כושר השמיעה של התובע נפגע עקב הטינטון ב- 20 דציבלים לפחות בכל אוזן.
- התובע יגיש את התביעה לצורך הכרה בטינטון כפגיעה בעבודה, בתוך תקופה של 12 חודשים מן היום המוקדם מבין הימים הבאים: היום בו תיעדו את בעיית הטינטון ברשומה הרפואית, בפעם הראשונה. היום שבו התחילה בעיית הטינטון, על פי חוות דעתה של הוועדה הרפואית.
- כאשר תדירויות השמיעה אמורות להיות גבוהות, כושר השמיעה של התובע צריך להיות נמוך בשיעור של 25 דציבלים בכל אוזן.
- בעיית הטינטון תועדה בפעם הראשונה ברשומה הרפואית, עוד בטרם התובע הפסיק לעבוד, כאשר הוא חשוף למקורות רעש מזיקים.
- התובע חייב להגיע לטיפול רפואי, שוב ושוב, בעקבות הטינטון, וכל הפניות לרופא חייבות להיות מתועדות ברשומה הרפואית.
תובע שסובל מטינטון ולא עומד בכל התנאים, ומספיק שלא יעמוד בתנאי אחד מתוך הרשימה, לא יוכר על ידי ביטוח לאומי כסובל מפגיעת עבודה ותביעתו תידחה.