המוסד לביטוח לאומי מעניק קצבאות למגוון של אוכלוסיות חולים, נכים או נפגעים, בכפוף להגשת תביעה המלווה במסמכים תומכים.
המגיש תביעה לקצבת נכות ותביעות נוספות, כגון קצבה לשירותים מיוחדים, יקבל זימון להופיע בפני ועדה רפואית, אשר תבחן את מצבו הבריאותי ועל פיו תקבע האם הוא אכן סובל מנכות רפואית ומאובדן כושר עבודה, המזכים אותו בקבלת קצבה מהמוסד לביטוח לאומי.
אמנם, הגשת התביעה והופעה בפני הוועדה, הן פעולות אשר המבוטח יכול לעשות באופן עצמאי, אולם חלק ניכר מן המבוטחים, בוחרים למסור את הטיפול בתביעה לעורך דין המתמחה בכל בתחום של ביטוח לאומי.
עורך הדין מאגד את כל המסמכים הרפואיים הרלוונטיים, ממלא את טפסי התביעה בפרוטרוט, מוסיף לתביעה מכתב נפרד בעת הצורך, המדגיש את הבעיות מהם סובל המבוטח והקשיים התפקודיים שאלו גורמות לו, ומגיש את התביעה לסניף ביטוח לאומי אליו שייך המבוטח. כאשר התובע מקבל זימון לוועדה רפואית, עורך הדין מלווה אותו בוועדה ולמעשה מייצגו שם באופן מלא.
כך מתנהל הדיון בוועדה הרפואית
הוועדה הרפואית מורכבת מרופא אחד, לעיתים שניים, המתמחים בתחום הליקוי הרפואי הרלוונטי. למשל, אם המבוטח הגיש תביעת נכות בגין בעיה נוירולוגית, אזי הרופא בוועדה הרפואית, אליה הוזמן התובע, יהיה נוירולוג. לצד הרופא, יושבת מזכירה המנהלת את פרוטוקול הוועדה, עליו חותם המבוטח בתום הוועדה.
במהלך התנהלות הוועדה, הרופא מקדיש בין מספר דקות לחצי שעה בממוצע, לכל תובע, הכול בהתאם לנסיבות המקרה. הוא מעיין במסמכים הרפואיים אשר צירף התובע לתביעתו (למשל, חוות דעת של הרופא המטפל, תוצאות של בדיקות שונות כגון MRI ) ושואל את התובע אודות מצבו וקשייו התפקודיים.
זוהי ההזדמנות של התובע, להבהיר לרופא הוועדה בצורה מדויקת, שאינה משתמעת לשתי פנים, ממה הוא סובל וכיצד מחלתו פוגעת ביכולת התפקוד שלו, בפרט בכושר העבודה. בחלק מן המקרים, תלוי בסוג המחלה או הליקוי, כוללת הוועדה גם בדיקה גופנית.
האם כדאי לשכור עורך דין?
לשם הגשת תביעה לביטוח לאומי והופעה בפני הוועדה הרפואית, המבוטח אינו מחויב לשכור את שירותיו של עורך דין והוא יכול לבצע את הפעולות הנ"ל באופן עצמאי. אולם, היות שמדובר בהליך בירוקרטי – משפטי, הרי שמטבע הדברים, מעורבות של עורך דין מגדילה משמעותית את סיכויי הצלחת התביעה.
עורך הדין בקיא באופן התנהלותה של הוועדה הרפואית ועל כן, יודע אלו מסמכים רפואיים יש לצרף לתביעה וכיצד להציג את מצבו הבריאותי של התובע, בצורה תמציתית אך מדויקת, באופן התואם את המבחנים הרפואיים על פיהם קובעת הוועדה הרפואית את אחוזי הנכות.
קבלת קצבה חודשית
משהתרשם רופא הוועדה ממצבו של התובע (על פי המסמכים הרפואיים, הבדיקה הגופנית ודבריו של התובע או בא כוחו) יפנה הוא לקבוע את אחוזי הנכות. הוא עושה כן על פי ספר המחלות והליקויים של המוסד לביטוח לאומי, שם נקבע עבור כל מחלה, מהו אחוז הנכות שלה.
מעל אחוז נכות מסוים, ייקבעו גם אחוזי אובדן כושר ושני נתונים אלו, קובעים למעשה האם התובע יקבל קצבה חודשית ואם כן, באיזה סכום.
ערר על החלטת הוועדה
מבוטחים רבים בוחרים להגיש ערר לועדה מיוחדת (ערר) על החלטת הוועדה, לעיתים משום שתביעתם נדחתה ולעיתים משום שהם סבורים כי אחוזי הנכות שנקבעו להם ואחוז אובדן הכושר, אינם מייצגים נאמנה את מצבם.
היה והמבוטח הגיש את תביעתו ללא ייצוג של עורך דין, רצוי מאוד בשלב זה לשכור את שירותיו של עורך דין מומחה, אשר יידע כיצד להסביר בצורה ברורה ומנומקת, מדוע טעתה הוועדה הרפואית בקביעתה. חשוב לציין
כי הגשת ערר תיעשה תוך 60 יום ממועד קבלת החלטתה של הוועדה הרפואית.