נכות נפשית היא מצב בו אדם סובל מליקוי נפשי משמעותי המשפיע על תפקודו היומיומי, יחסיו החברתיים ואיכות חייו. בישראל, נכות נפשית היא סוגיה משמעותית המושפעת, בין היתר, מהמצב הביטחוני המתמשך ומהשפעות המלחמות. מטרת מאמר זה היא לספק מבט מעמיק על נכות נפשית בישראל, עם דגש מיוחד על חיילים ומילואימניקים, להסביר את ההבדל בין טראומה לפוסט-טראומה, ולהציע מידע על אפשרויות טיפול ותמיכה. נתמקד במיוחד בתסמינים האופייניים של טראומה נפשית ובשיטות מובילות לטיפול בפוסט-טראומה.
נכות נפשית בישראל
על פי נתוני הביטוח הלאומי, נכון לשנת 2021, מעל 250,000 ישראלים מוכרים כבעלי נכות נפשית, המהווים כ-3% מהאוכלוסייה. מאז ה- 7 באוקטובר, המספר הזה גדל באופן משמעותי. למעשה, נכות נפשית היא הקטגוריה השנייה בגודלה של מקבלי קצבת נכות בישראל, אחרי נכויות פיזיות.
המצב הביטחוני הייחודי בישראל, הכולל מלחמות חוזרות ונשנות, פיגועי טרור ושירות צבאי ממושך, תורם לשכיחות הגבוהה של בעיות נפשיות. במדינה קטנה כמו ישראל, כמעט כל אחד מכיר מישהו שנפגע נפשית כתוצאה מהסכסוך המתמשך. טיפול בנכות נפשית בישראל מציב אתגרים ייחודים, כולל הצורך להתאים את הטיפול לרקע התרבותי והחברתי המגוון של המטופלים, וכן להתמודד עם הסטיגמה הנלווית לבעיות נפשיות בחלקים מסוימים של האוכלוסייה.
נכות נפשית בקרב חיילים ומילואימניקים
חיילים ומילואימניקים נמצאים בסיכון מוגבר לפתח נכות נפשית, בשל החשיפה לאירועים טראומטיים כמו קרב, פציעה ואובדן. מחקר מצא כי 7.6% עד 8.9% מהחיילים הישראלים סובלים מפוסט-טראומה (PTSD) לאחר שירותם הצבאי. בקרב מילואימניקים, השכיחות אף גבוהה יותר, עם 17.8% המראים תסמינים של PTSD. מחקרים נוספים מצאו שיעורים גבוהים של דיכאון, הפרעות חרדה, ובעיות שימוש בחומרים בקרב חיילים ומילואימניקים ישראלים. נכות נפשית בקרב אוכלוסייה זו יכולה להשפיע משמעותית על חייהם, כולל קשיים בתפקוד בעבודה, במערכות יחסים ובמילוי תפקידים משפחתיים. חשוב לציין שנשים חיילות ומילואימניקיות עלולות להיות בסיכון מוגבר אף יותר, בשל שכיחות גבוהה יותר של תקיפה מינית וטראומות ייחודיות.
טראומה נפשית
טראומה נפשית מתייחסת לתגובה נפשית קשה לאירוע מצער או מזעזע, כגון קרב, פיגוע, תקיפה מינית או אסון טבע. תסמיני טראומה נפשית יכולים להיות מגוונים ומשתנים בין אדם לאדם, אך לרוב כוללים:
– הימנעות מגירויים הקשורים לאירוע
– חלומות בלהות וזיכרונות חודרניים (פלאשבקים)
– שינויים במצב הרוח, כמו עצבנות, עצב או קהות רגשית
– תגובתיות יתר, כולל בעיות שינה, קשיי ריכוז וקפיצת יתר בתגובה לרעשים חזקים
– תחושות של אשמה, בושה או חוסר אונים
– ניתוק מאחרים או קושי ליהנות מפעילויות שבעבר אהבו
אמנם רוב האנשים יחוו תסמינים כאלה בטווח הקצר לאחר חוויה טראומטית, אך עם תמיכה ועיבוד מתאים, התסמינים לרוב ילכו ויתפוגגו. עם זאת, אצל חלק מהאנשים תסמיני טראומה נפשית עשויים להתפתח להפרעת פוסט-טראומה (PTSD).
פוסט-טראומה (PTSD)
PTSD היא הפרעה נפשית המאופיינת בתסמינים טראומטיים מתמשכים ומשמעותיים. אם התסמינים שהוזכרו בסעיף הקודם נמשכים מעבר לחודש, ומפריעים לתפקוד היומיומי והיחסים החברתיים, זה עשוי להצביע על התפתחות של פוסט-טראומה. תסמינים נוספים אופייניים ל-PTSD כוללים:
– שינויים שליליים בחשיבה ובמצב רוח
– תחושת ניתוק או זרות מהסביבה
– קשיים בתפקוד בעבודה, בלימודים או בבית
– הימנעות מפעילויות או מצבים שעשויים להזכיר את הטראומה
– מחשבות וזיכרונות חודרניים על האירוע הטראומטי
– תגובתיות יתר, כולל כעס או פרצי זעם
חשוב להבין שPTSD- היא תגובה נורמלית למצב לא נורמלי. זו אינה סימן לחולשה אלא תוצאה של חוויות קשות. עם טיפול מתאים, אפשר להתמודד עם פוסט-טראומה ולשפר את איכות החיים.
טיפול בטראומה ופוסט-טראומה
טיפול בפוסט טראומה ובתסמיני הטראומה הנפשית מתחיל באבחון מוקדם. ככל שמתחילים טיפול מוקדם יותר, כך גדל הסיכוי למניעת החמרה והתפתחות של בעיות ארוכות טווח. לאחר אבחון, טיפול בפוסט טראומה לרוב משלב כמה אסטרטגיות טיפוליות מבוססות ראיות:
– טיפול קוגניטיבי-התנהגותי ממוקד טראומה (Trauma-Focused CBT): גישה פסיכולוגית המסייעת לעבד את החוויה הטראומטית ולשנות דפוסי חשיבה והתנהגות שליליים. הטיפול כולל חינוך לגבי תגובות טראומה, הקניית מיומנויות התמודדות, וחשיפה הדרגתית לזיכרונות הטראומה בסביבה בטוחה.
– טיפול בחשיפה ממושכת (Prolonged Exposure Therapy): שיטה התנהגותית המסייעת לאנשים להתמודד עם פחדיהם דרך חשיפה בטוחה וממושכת לזיכרונות הטראומה. המטופלים נעזרים בדמיון מודרך ובחשיפות בפועל כדי לעבד את הטראומה.
– עיבוד חשיפה בתנועות עיניים (EMDR): שיטה המשלבת חשיפה לזיכרונות הטראומה עם גירוי חזותי או תחושתי חוזר ונשנה (כגון תנועות עיניים או צלילים). זה נחשב לגישת טיפול יעילה להפחתת תסמיני PTSD.
– טיפול תרופתי: תרופות כמו נוגדי דיכאון מסוג SSRI או תרופות לשליטה בחרדה יכולות לסייע בניהול תסמיני PTSD, לרוב כתוספת לטיפול פסיכולוגי.
מחקרים מראים ששילוב של טיפול פסיכולוגי וטיפול תרופתי הוא לרוב הגישה היעילה ביותר להתמודדות עם PTSD. בנוסף, תמיכת המשפחה, החברים והקהילה היא חיונית. היא יוצרת סביבה מאפשרת להחלמה ומפחיתה את הבידוד שרבים עם פוסט-טראומה חשים.
7. משאבים לתמיכה ועזרה
ישראל מציעה מגוון שירותי בריאות נפש ציבוריים לטיפול בטראומה נפשית ופוסט-טראומה, כחלק מסל הבריאות הבסיסי. אפשר לקבל טיפולים אלו דרך קופות החולים או דרך מרפאות בריאות הנפש הקהילתיות. יחד עם זאת, לעתים זמני ההמתנה ארוכים והמענה אינו מספק.
פניה לעזרה היא סימן לעוצמה ולאומץ, לא לחולשה. אם אתם או יקיריכם מבחינים בתסמינים של טראומה נפשית או פוסט-טראומה, אנא פנו לאיש מקצוע או לאחת העמותות הללו לתמיכה ועזרה.
